שיעור מתוקשב –"בימים ההם בזמן הזה" – התשובה היהודית לתרבות הצריכה

רציונאל:
בדברים יא מספר משה בשבחה של ארץ ישראל :
"יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. יב אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. "
בתיאור זה של הארץ המובטחת מתוארת תלותה המוחלטת של ישראל בגשמים לצורכי שתייה וחקלאות כחלק משבח הארץ – שכן מצב זה דורש השגחה פרטית של הקב"ה המתבונן בארץ במהלך השנה כולה ומחליט אם השנה תהיה שחונה או גשומה. הקשר ישיר בין התנהגות העם ובין ירידת גשמים מופיע במסורת היהודית במקומות רבים, הן במקרא והן באגדות חז"ל.
בשיעור זה נלמד וננתח אגדה המופיעה במסכת תענית כג, א ומתארת את דמותו של אבא חלקיה שהיא ידוע בכוחו להתפלל ולהוריד גשמים. מתוך האגדה נלמד על התכונות ודרכי ההתנהגות הנדרשים על מנת להגיע למדרגה זו, וננסה לבחון ולשפר את עצמנו לאורה.

פעילות זו נכתבה בעקבות קריאת מאמרו של הרב מרדכי ורדי "הגשם כמשל" ומשם גם תרגום האגדה.

אוכלוסיית יעד: חטיבה בוגרת

אשנב לנושא : תפילה לגשם

הכנס/י לאתר "הזמנה לפיוט" והקשב/הקשיבי לפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים".

קרא/י את ההסבר על הפיוט :

פיוט זה הוא אחד מהפיוטים המושרים בקהילות הספרדיות כחלק מפיוטי "תיקון הגשם", הנאמר לפני תפילת מוסף של שמיני עצרת (שמחת תורה). תיקון הגשם, הנאמר לקראת התחלת אמירת ברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת העמידה (עד לחג הפסח שם מתחלפת הברכה ל"מוריד הטל") הוא סדרה של פיוטים שונים המושרים ברצף, ובהם נזכר עניין הגשם.
כמעט לאורך כל הפיוט נשען המשורר על צדקת אבות ומבקש גשמי ברכה בזכות אחד ממנהיגי העם, תוך שהוא מקשר אליו מעשה או סיפור הקשור במים. ואולם בבית האחרון כבר אין המשורר נתלה בזכות אבות. בקשתו נכרכת כאן בטובתו של מוריד הגשם עצמו – 'למען מוציא מחלמיש למעינו מים'. זהו שיאו של הפיוט. לאחר המסלול שבו נזכרו הדמויות מן העבר, מתייחס המתפלל אל ה'אינטרס' של הקדוש ברוך הוא עצמו – אולי קידוש שמו, והוא פורט על זכרון הוצאת המים מן הסלע במדבר, כדימוי רב עוצמה ליכולתו של הבורא להעניק מים וברכה לעולם חרב

א. נסה/י לזהות לפחות ארבעה מגדולי האומה המוזכרים בפיוט :

ב.תפיסת העולם של בעל הפיוט מניחה כי שערי שמים יפתחו בשל (סמן את התשובות הנכונות) :
רצון האל בקידוש שמו בארץ.
זכות אבות
מעשיהם הטובים של ישראל בהווה
היענות לתפילה ולתחנונים של עם ישראל.

קרא/י את התשובה :

בסעיפים הבאים נלמד אגדה על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל , שהיה ידוע בכוחו להתפלל ולהוביל לירידת גשמים. במהלך הלימוד נבחן את דמותו של אבא חלקיה ואת דמותה של אשתו, וננסה ללמוד מהם על ההתנהגות הראויה בשביל "למשוך שפע" מהשמים על הארץ.

חלק א- אבא חלקיה מעביר לחכמים קורס ב"מוסריות שימושית "

קרא/י את חלקו הראשון של הסיפור על אבא חלקיה

נסה/י "להכנס לראש" של החכמים:

לו היו מספרים לך על צדיק יסוד עולם שבכוחו להוריד גשמים ב"שיחה ישירה" עם הקב"ה והיו שולחים אותך לחפש אותו ולבקש ממנו על הגשמים.
א. איפה היית מצפה למצוא אותו ?
בבית, לומד תורה ומקבל אנשים לברכה
בשדה, עובד בחוץ כאחד האדם
ב. מה היית מצפה שיהיה מצבו הכלכלי של אדם קדוש זה?
אם הוא בכזה קשר ישיר עם הקב"ה , מן הסתם הוא יהיה משופע בכסף
עני מרוד, כמעט נטול רכוש משל עצמו.
ג. הגעת לשדה , ונוכחת כי אותו צדיק מתפרנס כפועל פשוט. נופפת לו בידך לשלום, מתוך הנחה שהוא יודע כי את/ה תלמיד/ה חכמ/ה וכי נשלחת אליו על ידי הסנהדרין. מה היית מצפה שיעשה?
ימשיך לעבוד כרגיל
יעזוב הכל וירוץ להקביל לך שלום ולגלות מה סיבת בואך.
ד. מנה/מני לפחות עוד ארבעה דברים מוזרים בהתנהגותו של אבא חלקיה

חלק ב – "הסברים למתקשים"- אבא חלקיה מסביר את התנהגות

קרא/י את חלקו השני של הסיפור בו מסביר אבא חלקיה לחכמים את התנהגותו התמוהה.

כשירד אמר להם, לשם מה באו חכמים?
אמרו לו, שלחו אותנו חכמים אל כבודו לבקש רחמים על הגשם.
אמר להם, ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה.
אמרו לו, יודעים אנו שהגשם משום תפילתך הוא בא,
אלא יאמר לנו כבודו פירוש של אותם דברים התמוהים בעינינו:
-          מדוע כשנתנו לכבודו שלום לא האיר לנו פניו?
-          אמר להם, שכיר יום הייתי, ואמרתי לעצמי לא אתבטל.
-          ומדוע העמיס כבודו עצים על כתף אחת והגלימה על כתף אחרת?
-          אמר להם, בגד שאול היה, ללובשו שאלתיו ולהעמיס עליו לא שאלתיו.
-          ומדוע בכל הדרך לא נעל כבודו נעליו וכשהגיע למים נעל נעליו?
-          אמר להם, כל הדרך אני רואה, במים אין אני רואה.
-          מדוע כשהגיע כבודו לקוצים וברקנים, הרים את בגדיו?
-          אמר להם, השריטות יתרפאו, הקרעים בבגד לא יתרפאו.
-          מדוע כשהגיע כבודו לעיר, יצאה אשתו כשהיא מקושטת?
-          אמר להם, כדי שלא אתן עיני באשה אחרת.
-          מדוע נכנסה היא בראש ואחר כך נכנס כבודו ואחר כן נכנסנו אנו?
-          אמר להם, משום שאינכם מוכרים לי שאסמוך עליכם.
-          מדוע כאשר ישב כבודו לאכול לחם לא הזמין אותנו לאכול? –
-          משום שאין די לחם לכולם, ואמרתי שלא יכירו לי חכמים טובה בלא הצדקה.
-          מדוע נתן כבודו לילד המבוגר פרוסה אחת ולצעיר שתיים?
-          אמר להם, זה מצוי בבית וזה יושב בבית המדרש.
-          ומדוע הקדימו עננים לעלות מאותו צד שהיתה עומדת אשתך, לפני הענן של כבודו?
-          משום שאשה מצויה בבית ונותנת פת לעני והנאתו קרובה ואני נותן כסף ואין הנאתו קרובה.
           או משום הפרשיה של אותם עבריינים אלימים שהיו בשכנותנו,אני בקשתי רחמים שימותו
           והיא בקשה רחמים שישובו בתשובה, ואכן שבו.

מסתבר שבכל התנהגותו ביקש אבא חלקיה להעביר לחכמים "קורס מזורז" בדרך בה יש להתנהל בעולם.
הבה נבחן כמה מידות בולטות שלימד אבא חלקיה את החכמים בהתנהגותו:
א. יושר, אמת, כבוד, מוסר פנימי:
מתוך האגדה עולה כי כל התנהגותו של אבא חלקיה נבעה מתוך אמת פנימית הטבועה באישיותו ומשפיעה על כל מעשיו.
אמת זו כוללת כבוד לאדם ולרכושו, הבנה של סדרי עדיפויות בעולם, חשיבות היושר והמוסר ועוד.
התאם/התאימי בין ההתנהגות של אבא חלקיה ובין המידה הטובה הנלמדת ממנה:
1. לא התפנה מעבודתו משום שהיה שכיר יום

2. העמיס עצים על כתפו החשופה מפחד שיפגום בבגד שעליו, שהיה שאוּל

3. הרים את הבגד כשהגיע לקוצים משום שהעור נרפא והבגד לא

4. אשתו יצאה לקראתו מקושטת כדי שלא ייתן עינו באחרת

5. לא הזמין את החכמים לארוחה היות ואין לו מספיק אוכל

ב. אמונה ב"כלל ישראל" ובכוחו של ציבור:
מתוך האגדה עולה כי אבא חלקיה ידע שהחכמים באו לבקש על הגשם.
אם כך, למה לדעתך חיכה אבא חלקיה לבוא שלוחי הסנהדרין, ולא התפלל לבד?

ג. רחמים ועזרה לזולת :
בסופו של דבר, כאשר אבא חלקיה ואשתו עלו על הגג להתפלל על הגשמים, הגיעו העננים מכיוונה של האשה. לשאלת החכמים לפשר העניין ענה להם אבא חלקיה שתי תשובות, המציינות את יתרונותיה המוסריים של האשה.

דונ/י עם חבריך בקבוצת הדיון לגבי נושאים של כח גברי וכח נשי, והאם יש מקום בדורנו לחלוקת תפקידים (בעולם המעשה, בעולם הרוח) בין גברים ונשים.

סיכום - אבא חלקיה ואשתו – מופת להתנהגות ערכית ומוסרית
מניתוח האגדה שלפנינו ניתן לראות כי כוחו של אבא חלקיה להוריד גשמים לא בא לו "בירושה" אלא כתוצאה מהיותו מופת מוסרי וערכי.
בכך עונה אבא חלקיה על הכתוב בויקרא רבא , כי לפעמים הגשמים יורדים בזכות אדם יחיד(ויקרא רבא יט יב) :
ר' ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם ר' אליעזר
אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד בזכות עשב אחד בזכות שדה אחת ...

אך, אבא חלקיה לא מסתפק בתפילה להורדת גשם לעם הצמא. הוא מנצל את הגעת החכמים אליו כדי ללמדם שיעור חשוב בהתנהגות ראויה. ייתכן ואבא חלקיה מקווה כי החכמים יספרו את מה שראו עיניהם לסנהדרין שיובילו מהלך של תיקון בעם כולו. אולי אז באמת לא יזדקק העם לאבא חלקיה שיוריד גשמים...

מה בסביבה

אחר

מה בסביבה

אגדה זו בדבר הורדת גשמים חושפת פן נוסף בתפיסת העולם היהודית לגבי הקשר בין חברה וסביבה. על פי תפיסה זו הגשם , תופעה מתחום "תופעות הטבע" יורד לעולם מתוך בחירה של הקב"ה, ותלוי בהתנהגותם של בני האדם בתחום החברתי. אדם מוסרי, ישר ונאמן הוא זה שיכול לפתוח שערי שמים ולהביא גשם והגשמה לעם.
מי ייתן ותהייה שנה גשומה!

עינט