מתחברים לסביבה
הביצה שהתחפשה ועוד סיפורים על צער בעלי חיים
|
רציונאל:
כיום,
בעידן השפע, מספיק ביקור שבועי בסופרמרקט על מנת למלא את העגלה בבשר, דגים, ביצים ,
חלב ושאר מוצרים מן החי. על אריזות מוצרים אלו יופיעו פעמים רבות בעלי חיים מצוירים
מחייכים, או חיות המצולמות בחיק הטבע כשהן נחות על מצע קש פסטורלי.
באותה
קלות ניתן כיום לצרוך מבחר מוצרי קוסמטיקה, טיפוח ואיפור בלחיצת קופה רושמת.
אך, האם
חשבתם פעם כיצד מגיעים מוצרים אלו אל המדף? האם הם "צוחקים כל הדרך אל הסופר" או
חיים חיי מכאוב והתעללות.
אגודת
"אנונימוס" שמה לה למטרה לחשוף את תנאי החיים המחפירים של החיות המשמשות אותנו
בתעשיית המזון ואת אלו שמסתירים זאת מאיתנו. לשם כך היא נוקטת במסעות הסברה נרחבים
המאופיינים בחשיפת תמונות קשות ומידע מזעזע בפני הציבור הרחב.
פעילות
זו תסקור פעילות של האגודה בנושא תעשיית הביצים, ותעלה לדיון את היחס לבעלי החיים,
כמו גם את הזכות לדעת והדרך ליידע.
קבוצת יעד:
חטיבה עליונה
|
|
הביצה שהתחפשה ועוד סיפורים
–
או מה אנחנו יודעים על
החיים של החיות ה"מעניקות" לנו בשר, ביצים וחלב?
כבני נוער החיים
במדינת ישראל, צריכת בשר, חלב וביצים הינה עניין יומיומי הכוללת את כל הארוחות.
בחגים המסורתיים (פסח, ראש השנה וכו') צריכה זו אף מתגברת , שלא לדבר על החגים
הלאומיים בהן "עלהאש" הינו "מצוות היום".
אך מה אנחנו באמת
יודעים על חייהם של בעלי החיים המשמשים לתעשיית המזון? |
|
1.
מבוא: התרנגולות בטבע
קרא/י את הפסקה הבאה על חיי התרנגולות בטבע (מתוך אתר אנונימוס) :
באופן טבעי חיות תרנגולות בלהקות קטנות,
בחברת תרנגול זכר, ומנהלות חיי חברה מורכבים, כאשר כל
תרנגולת מכירה את חברותיה.
התרנגולות מצטיינות בסקרנות, ההולמת את אורח חייהן המורכב.
את רוב זמנן הן מבלות
בתנועה ערנית הכוללת חיפוש מזון, ובמקרה הצורך - התחמקות מטורפים וחיפוש מחסה
. מזונן, הנברר על-ידיהן בקפידה, הוא מגוון: הוא כולל צמחים
שונים (כגון זרעים, אך גם
עלים ועוד) וחסרי חוליות קטנים. התרנגולות נוהגות להתפלש ב"אמבטיות
חול", תוך שהן זורות חול
בין נוצותיהן.
הן מתעופפות למרחקים קצרים, ואת מנוחתן ושנת הלילה הן
עורכות על בעמידה על ענפים או על מוטות.
לקראת ההטלה בונה התרנגולת קן בעזרת חומרי
ריפוד שונים, ובעת ההטלה היא שומרת בקנאות על פרטיותה. בתום הטלה
של מספר ביצים דוגרת
עליהן התרנגולת, ולאחר הבקיעה היא מטפלת באפרוחים, השוהים בחברתה עד שהם
מגיעים, בהדרגה, לעצמאותם.
|
|
2. ביצים , רבותי, ביצים
התבוננ/י על
אריזות הביצים שלפניך (אריזות ישנות של ביצי תנובה וגליקסמן)
בחר/י את אחת התמונות שעל האריזה ותאר/י את התרנגולת המופיעה
עליה.
נסה/נסי להשתמש בכמה שיותר פרטים בדבר התרנגולת, סביבתה והאוירה שמשרה
התמונה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מהתבוננות בעטיפה , כיצד לדעתך גודלו התרנגולות
המספקות את הביצים הנ"ל ?
באסם או בחצר, עם הזדמנות להסתובב באופן
חופשי ולהטיל בתאים מרופדים בקש.
Iכמו כל התרנגולות, בלולים צפופים ובתנאים קשים.
לא יודע/ת, אין על העטיפה מידע על חיי התרנגולות.
|
|
3. וקצת פסטורליות...
קרא/י
את הטקסט הבא הכתוב על אריזת ביצי הגליל (עוד היום ) :
מהתבוננות בעטיפה ,
כיצד לדעתך גודלו התרנגולות המספקות את ביצי הגליל?
באסם או בחצר, עם הזדמנות להסתובב באופן
חופשי ולהטיל בתאים מרופדים בקש.
כמו כל התרנגולות, בלולים צפופים ובתנאים קשים.
לא יודע/ת, אין על העטיפה מידע על חיי התרנגולות.
|
|
4. פרסום מול מציאות
הביט/י בתמונות שלפניך שצולמו בלולים של תנובה, גליקסמן וביצי הגליל בהתאמה
איך
התמונות הללו גרמו לך להרגיש ?
|
|
5. תנאי החיים האמיתיים של התרנגולות
קרא/י את התיאור הבא של חיי התרנגולות בלולים המתועשים (מתוך אתר אנונימוס)
לאחר הבקיעה עוברים האפרוחים מיון:
את הזכרים, שלא יטילו ביצים ושלא משתלם כלכלית
לגדלם לבשר, משמידים. את הנקבות כולאים בכלובי מתכת צרים,
שבהם אין הן יכולות אפילו למתוח
את כנפיהן. רצפת הכלוב היא רשת אלכסונית, הגורמת לתרנגולות
לפציעות, לעיוותים
ברגליים ולמצוקה במשך כל ימי חייהן. בתנאי כליאה קשים אלה מפתחות התרנגולות
תוקפנות, וכדי למנוע ניקור הדדי חותכים הלולנים את מקוריהן.
החיתוך נעשה באמצעות להב
מתכת לוהט, והוא מכאיב וטראומטי, כי רקמת המקור מכילה תאי עצב. כאשר תפוקת
הביצים יורדת, גורמים הלולנים תקופת הטלה שנייה באמצעות
תהליך, הכרוך במניעה מוחלטת
של מזון ומים ובהחשכת הלול במשך כעשרה ימים. במשך חודש נוסף
מוחזקות התרנגולות בתנאי
רעב קשים. התרנגולות החלשות מתות מכך, אך הדבר רצוי ללולנים, משום שתפוקתן של
אלו נמוכה ממילא.
|
|
6.
קמפיין אנונימוס "הביצה שהתחפשה"
כל התמונות והסקרים
שראינו קודם הינם חלק מהקמפיין של "אנונימוס"- האגודה לזכויות בעלי חיים"
בחברות הביצים, שהואשמו על ידם בהטעיה מכוונת של הציבור באמצעות צילומים ותיאורים
שקריים.
במסגרת
הקמפיין החליפו אנונימוס את תויות הביצים במכולות וסופרמרקטים ברחבי הארץ בתווית
הבאה:
כמו כן הוציאו
אנונימוס
סרטון (קשה לצפייה) בנושא
ומצגת (קשה לצפייה)
המתארת את האמת מאחורי חיי התרנגולות בלול :
נחש/י: מה היו תוצאות הקמפיין?
התשובה הנכונה
בעקבות פעילות אנונימוס התחייבו תנובה
וגליקסמן לשנות את אריזות הביצים , בעוד שביצי הגליל ממשיכים בשיווק האריזות
שבתמונה. |
|
7.
המטרה מקדשת את האמצעים ?
קמפיין "הביצה
שהתחפשה" מייצג את פעילות אגודת "אנונימוס" ששמו לעצמם בין השאר למטרה לחשוף
בפני הציבור (ברצונו או שלא ברצונו) את תנאי החיים האיומים וההתעללות הבלתי פוסקת
שהיא מנת חלקן של רב מוחלט של החיות המשמשות לתעשיית המזון.
לשם כך מקימים חברי
האגודה דוכנים ברחובות ובאוניברסיטאות, מפגינים מול בתי עסק של בשר ומוצריו, מפיצים
פליירים, מודעות ותמונות ומפיקים סרטונים לרשת האינטרנט.
השאלה שנשאלת פעמים
רבות הינה האם המטרה מקדשת את האמצעים, וכמה אנחנו באמת רוצים ש"יטיחו לנו את האמת
בפרצוף".
דונו
על כך בקבוצת הדיון .
ניתן
להכנס לאתר אנונימוס ולצפות בתמונות או בסרטונים להעשרת הדיון.
התמונות והסרטונים כולם קשים לצפיה.
תמונות
סרטונים
|
|
8. אז
מה לעשות ?
לטענת "אנונימוס" אי אפשר ליהנות ממוצרי
חלב, ביצים ובשר ולהישאר מוסריים, מרגע שנחשפת ההתעללות בחיות המספקות לנו מוצרים
אלו.
לדבריהם " הפגיעה העיקרית בבעלי-חיים אינה נערכת
בידי בודדים חריגים, אלא
באופן ממוסד
ומתועש, במימונו של רוב הציבור. מעל 300 מיליון בעלי-חיים מעונים
ומומתים מדי שנה
בישראל".
לפיכך
הם מציעים לציבור להפוך לטבעוני (לא
לאכול מוצרים מן החי) או לצמחוני (לא לאכול בשר) על מנת להפסיק את הפגיעה בחיות.
לדבריהם, אם הציבור "יצביע ברגליים"
יהיו המגדלים מוכרחים להיטיב את תנאי החיים של החיות (אם כי החיות עדיין יהרגו או
ייגזלו כמובן) .
המציאות כמובן יותר מורכבת, ועד להגעה
למטרה המיוחלת של קיום מצוות "צער בעלי חיים" גם בחיות של תעשיית המזון על כל אחד
מאיתנו לקבל החלטות רבות .
להלן כמה עצות מעשיות לצמצום חלקו של כל
אחד מאיתנו בגרימת צער לבעלי חיים*:
א. לאכול
ביצי חופש:
למה
זה חשוב
אורח
החיים הטבעי של תרנגולות הוא חיים בלהקות קטנות, שיש בהן מדרג חברתי שבו כל פרט
בלהקה יודע את מקומו ומזהה את חברי הלהקה האחרים. התרנגולות נהנות מאמבטיות חול,
התרוצצות בחצר והתעופפות. את הביצים הן מטילות בפרטיות, בקינים שהקימו. כל זה לא
קיים, כמובן, בלולים התעשייתיים, שבהם נכלאות התרנגולות בצפיפות רבה בשורות ארוכות
של כלובים צרים המונחים זה על גבי זה (לולי סוללה). השטח המוקצב לכל תרנגולת הוא
כגודל התרנגולת עצמה. הן אינן יכולות לזוז, ובוודאי שלא לפרוש את כנפיהן. רשת הברזל
שעליה הן עומדות גורמת לעתים קרובות לפציעות ולעיוותים ברגליהן. הטלת הביצים בלולים
התעשייתיים, שנעשית בלא שמץ של פרטיות, מתוארת ע"י הזואולוג קונרד לורנץ כעינוי
הקשה ביותר בעבור התרנגולות. הצפיפות הקשה והמתח גורמים לתרנגולות לנקר את נוצותיהן
או את חברותיהן לתא. כדי למנוע זאת נהוג לקטום את מקורן עוד בהיותן אפרוחים. הקיטום
נעשה על-ידי מכשיר דמוי גיליוטינה, בעלת להבים מלובנים. התהליך גורם לאפרוחים כאב
עז וממושך, שכן ברקמת המקור עוברים עצבים.
אז מה בדיוק לעשות
גם מי
שאינו מתכוון להימנע מצריכת ביצים, יכול לעבור לצריכת ביצים של תרנגולות המגודלות
חופשיות, באופן יחסי. הללו נושאות את הכיתוב 'ביצי חופש' או 'ביצים אורגניות'
('ביצי חופש' עדיפות, משום שהעמותה למען חיות משק [עמותת חי-משק] מפקחת על תנאי
הגידול של התרנגולות). חשוב לדעת שביצים הנושאות את הכיתוב 'ביצי משק טריות' אינן
ביצים אורגניות, אלא ביצים מלולים תעשייתיים. כמו כן אין ללכת שולל אחר ציורים
מטעים המוטבעים על גבי אריזות ביצים מסוימות, שבהם נראות התרנגולות חופשיות
ומאושרות, למרות שמדובר, למעשה, בביצים מלולים תעשייתיים. צריכת ביצים של תרנגולות
חופשיות עדיפה לא רק מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינה בריאותית.
ב. להחרים "כבד אווז" וכל מקום שמגיש אותו
למה זה חשוב
הדרך להפקת אותו "מעדן" של כבד אווז שומני (פואה גרה) אכזרית במיוחד. האווזים
מוחזקים בכלובים צרי ממדים, כדי שלא ינועו ויוציאו אנרגיה, על מנת שכל המזון שנדחס
לגופם ישמש להשמנה. פיטום האווזים נעשה בכפייה, באמצעות צינור קשיח, דרכו מזרימים
לגוף האווזים כמויות עצומות של מזון. אווז שפוטם במיוחד לשם הגדלת כבדו (עד פי עשרה
ממשקלו הנורמאלי!) סובל במהלך הפיטום מבעיות בריאותיות חמורות, וביניהן: קרעים
בוושט (עקב החדרת הצינור), בעיות נשימה קשות, נמק בכבד ודימומים פנימיים. הכבד
החולה והמוגדל לוחץ על איברים פנימיים.
בחוברת הדרכה של משרד החקלאות מתואר אווז כזה כ"נושם בכבדות, המקור חיוור, מתקשה
בהליכה אפילו לשוקת המים, אינו מעכל יותר" ("הלעטת אווזים" 1970). כ-12 אחוזים
מהאווזים מתים במהלך הפיטום. המוצר המתקבל בסופו של תהליך הפיטום האכזרי הוא כבד
חולה, עשיר ברעלים ובכולסטרול, המופק מאווז מעונה, המצוי במצב גסיסה. בשל התהליך
האכזרי הזה נאסר פיטום אווזים בארה"ב, אנגליה, שבדיה ומדינות נוספות.
אז מה בדיוק לעשות
פשוט מאוד, להחרים את המוצר הזה, הכרוך בסבל כה רב שנגרם לאווזים. בנוסף, כאשר אנו
מזמינים מקום במסעדה, באפשרותנו לברר אם מוגש בה כבד אווז, ולפי התשובה שתתקבל
להחליט אם נסעד בה. צעד זה יהיה יעיל בעיקר אם ניידע את בעלי המסעדה (או עובדיה)
מהו השיקול שהנחה אותנו להזמין או שלא להזמין מקום במסעדה.
ג. לא לאכול "עגל רך" או "עגל חלב"
למה זה חשוב
העגלים המכונים "עגלים רכים" או "עגלי חלב", הנם, למעשה, עגלים שנקרעו מעל אמותיהם
סמוך לזמן ההמלטה, וגודלו במתכוון בצורה שתהפוך אותם לחולים. כדי שבשר העגלים יהיה
רך וחיוור, מזינים אותם בדיאטה נוזלית בלבד של תחליף חלב נטול ברזל וסיבים, שגורמת
להם לאנמיה. העגלים נכלאים בתאי עץ חשוכים, קטנים וצרים, בהם אינם יכולים להסתובב.
כל שהם יכולים הוא לעמוד או לרבוץ. מטרת גודלם המזערי של התאים היא למנוע מהם
להפעיל את שריריהם, כך שבשרם יהיה רך יותר, וכן למנוע שרפת קלוריות "בזבזנית"
ומיותרת, מבחינת המגדלים. רצפת התא אינה מרופדת בקש, כדי שהעגלים לא יכרסמו אותו
ויזכו במנת ברזל, החיונית לבריאותם, אך פוגמת בטעם בשרם. בימיהם האחרונים של העגלים
תאיהם כה צרים להם, עד שאינם מסוגלים אפילו לעמוד בנוחות. חיי הסבל הללו מגיעים
לקצם כאשר העגלים נשחטים בערך בגיל ארבעה חודשים.
אז מה בדיוק לעשות
פשוט להימנע מלצרוך בשר חולה, שייצורו כרוך בסבל רב הנגרם לעגלים.
*(על
פי מאמר של ד"ר יעל שמש צער בעלי חיים רצוי מול מצוי ,וכיצד לצמצם את הפער שביניהם.
)
|
|
|
בהצלחה
עינט
|
|