בראש יהודי – ממגילת רות לישראל 2007 – אחריות הסביבה על ענייה
 
 

רציונאל
בחג השבועות אנו קוראים את מגילת רות. מגילה זו, המתרחשת בעונת הקציר (בה אנו נמצאים עכשיו) , מציגה בפנינו פן חשוב של הקשר סביבה – חברה , והוא אחריות הסביבה על חלשי החברה.
פעילות זו עוסקת בניתוח מגילת רות תוך שימת דגש על הדרך בו לקחה החברה אחריות על העניים בתקופת המקרא תוך השוואה לימינו אנו. מתוך הפעילות  התלמידים ילמדו ערכים של נתינה, קהילה ועזרה הדדית וינסו לתרגם מושגים אלו לעשייה בשטח.

קבוצת יעד:  
תלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה . (כיתות ז'-יב').

 

1. מתנות עניים – מה זה ולמה זה?

"וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים--אַחַר, אֲשֶׁר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו..." (רות ב' 1)  
המגילה פותחת ברות ונעמי, שתי אלמנות עניות היושבות בבית לחם וסובלות מחרפת רעב.
רות מציעה לחמותה ללכת וללקט שיבולים בשדה של אדם זר, בהתאם לחוקי מתנות עניים - לקט, פאה ושכחה .
קרא/י על מתנות העניים בקישורים המצורפים
(
עברו עם העכבר על המילים המודגשות)

א.
מה מאפיין מתנות אלו מבחינת העני (מול למשל קבלת כסף הביתה) ?

ב. מה הן דורשות ממנו?

ג. אילו תכונות ומצבים הן מעודדות ?

ד. האם ישנה כיום לדעתך דרך מקבילה למתן צדקה?

ה. האם יש לך רעיון לדרך דומה? 

 

                                  
                           מתוך איורי התנ"ך של גוסטב דורה, צרפת 1865



ו. התבונן/י בתמונה ודמיינ/י את עצמך בתור רות , המלקטת אחרי הקוצרים.
    מה הקושי  שנוצר בקבלת צדקה בדרך זו? מה היתרון ?

 

 

כפי שראינו מתנות העניים אינם ממש מתנות – בכל המתנות נדרשים העניים לצאת מן הבית ולבלות את היום בעבודה שדה, ממש כמו הקוצרים והבעלים של השדה.
באופן זה העניים לא הופכים אפטיים כפי שקורה פעמים רבות למובטלים לאחר זמן , וממשיכים לקחת אחריות על חייהם ועל מזונם ומזון משפחתם.

 

2. קהילה – מה עושים עם זה?
2.1 "וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ, הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים: לְמִי, הַנַּעֲרָה הַזֹּאת. וַיַּעַן, הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים--וַיֹּאמַר: נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם-נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב
."
 (רות ב 5-6) .
רות יוצאת ללקט בשדה בועז. בועז, בעל השדה, מתעניין בבחורה החדשה שהופיעה בשדה, ומקבל עליה פרטים, העוזרים לו להבין במי מדובר ולחבר בין הדמות ובין השמועות שכבר שמע עליה.

ז. דמיין את עצמך בסיטואציה ש"כולם יודעים עליך הכל".
    אילו קשיים מתעוררים כתוצאה מכך אילו יתרונות יש למצב?

ח. חשוב על החברה של היישוב/עיר שלך.
    א.
האם אתה יודע כמה עניים גרים בסביבתך? כמה נזקקים וחולים?
   
כן לא
    ב. האם אתה מכיר את כל השמות של האנשים בשכונה שלך? ברחוב? בבניין?
   
כן לא  


 

המגילה פורשת בפנינו מציאות בה העניים "יוצאים אל העם" עם עניוּתם ונחשפים בפני החברה האמידה/עובדת. באופן זה יכולה החברה להעריך את כמות העניים שיש בה ואת מצבם ולתמוך בהם ישירות, כמו גם לעודד אותם ולהשאירם חלק ממנה.

2.2 וַתָּקָם, לְלַקֵּט; וַיְצַו בֹּעַז אֶת-נְעָרָיו לֵאמֹר, גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט--וְלֹא תַכְלִימוּהָ. וְגַם שֹׁל-תָּשֹׁלּוּ לָהּ, מִן-הַצְּבָתִים; וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה, וְלֹא תִגְעֲרוּ-בָהּ.
(רות ב 15-16) .
בועז, המכיר את סיפורה העגום של רות ואת החסדים שעשתה עם חמותה מצווה על הפועלים "להתרשל" מעט באיסוף התבואה על מנת שתוכל ללקט כפי צרכה .

ט. דמיינ/י עצמך כבעל שדה המתבונן בעניי האזור "מסתובבים" בשדהו בעת הקציר ואוספים מכל הבא ליד. אילו מחשבות ורגשות עשויים להתעורר בך ? אילו תכונות מעודדת דרך זו של נתינה?

י. האם ישנה מקבילה בימינו לדרך זו של נתינה?

 

התורה מצווה על בעל השדה לתת מגוון רחב של מתנות עניים הניתנות בזמן העבודה בשדה או מעט לאחריה. כך יכול בעל השדה לעבור "תיקון מידות" ולהכשיר נפשו לאהבה ועזרה הדדית.
מבחינה כלכלית אגב , מתנות עניים אלו אינן משמעותיות לבעל השדה - הלקט מתייחס לשיבולת או שתיים שנפלו בעת הקצירה ולא כדאי לקוצר להתכופף כדי לאוספם. שכחה מתייחסת לשיבולת אחת או שתיים שבעל השדה שכח ואין סיכוי שימצא אותם אלא אם יעשה סריקה נוספת בזבזנית מבחינת כח אדם וכו'.
לעניים , שאינם מחוייבים ל"הספקים" יש את הזמן להשקיע באיסוף שיבולים אלו. שילוב זה הינו שילוב אידיאלי של "האחד נהנה והאחר לא חסר".

3.
ומה קורה בימינו?
"מתנות שאין העניים לוקחים אותן, שייכות לבעל השדה. היום לא נוהגים לתת מתנות עניים אלה, מפני שאין העניים באים לשדות לאסוף פירות ושבלים, כיון שטורח האסיף עולה על מחיר הפירות. "
(מתוך האנציקלופדיה היהודית של אתר דעת )

מתנות העניים היו הדרך המרכזית לדאוג ל"רווחה" בימי קדם . בימינו מתנות אלו אינן נוהגות עוד משום שלעניים "לא משתלם" לצאת לשדה בשמש בשביל לאסוף שיבולים , לטחנם ולעשות לחם ואת תפקיד הדאגה לחלשי החברה מבצעת המדינה , דרך משרד הרווחה, שתפקידו מוגדר כך:
" משרד הרווחה אחראי להבטיח לכל אדם, משפחה או קהילה במדינת ישראל את מירב הרווחה החברתית והכלכלית ולהגן על אלו המתקשים עקב מצוקה, משברים, עוני, אבטלה או ניצול."

(מתוך אתר האינטרנט של משרד הרווחה) .

יא. מה היתרונות והחסרונות לדעתך בקיום זכויות סוציאליות לכל אדם התלויות במדינה?

יב. אילו תכונות הדבר מעודד אצל העני (מקבל הקצבאות)?

יג. אילו תכונות הדבר מעודד אצל האמיד (משלם המיסים? )?   

 

לעזרה הממוסדת של המדינה לעני יתרונות רבים (שעיקרם דאגה לכל אדם למחיה בסיסית ), אך השוואתה לסיפור המגילה מעלה גם כמה חסרונות בולטים
החקיקה במדינת ישראל אינה יכולה להפריד בין הסיפורים האישיים של כל אדם ואדם ולפיכך מסתפקת בקביעת קריטריונים כלליים ל"מיהו נזקק".
הדבר מעודד "פרזיטיות" מחד (
אנשים שבוחרים לא לעבוד וליהנות מן הקצבאות השונות) ואינה מסייעת באמת לעניים לצאת ממעגל העוני מאידך (שכן היא יוצרת תמריץ אצל העניים להיכלל בקריטריונים של הזכאות בבחינת "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ) .
כך יכולים אנו למצוא דורות של נזקקים השוקעים יותר ויותר במנטאליות של עוני ומצוקה .
משלמי המיסים במדינה מודעים לכך שהמיסים משמשים בין השאר למטרות סוציאליות אלו. לפיכך נוצר מצב שאדם עובד כל ימיו לרווחתו הוא תוך תחושה של "אני את חלקי לחברה תרמתי דרך המיסים". כך נמנע מן הנותן לעשות את תיקון המידות שאמורה לעורר הנתינה, והחברה בכללותה נשארת מנוכרת וקרה.
מערך הנתינה המקומי , הקהילתי, כדוגמת זה שהוצג במגילה נותן פתרון לשתי בעיות מרכזיות אלו - מבחינת החברה הדבר מעודד סולידאריות, עזרה הדדית והוספת טוב ומבחינת העני הדבר מאפשר לו לא לשקוע במנטאליות של חוסר אונים אלא לשקם את עצמו.

 

4. סיכום -  איך זה קשור אלינו?  
אחד העקרונות המרכזיים של "קיימוּת"  הינה עקרון המקומיוּת, דהיינו יציאה מן הניכור החברתי וההסתמכות המלאה על מוסדות הציבור וחזרה לקהילות מקומיות בהן העזרה מבוססת על הדדיות והיכרות אישית.
נושא מתנות העניים מהווה דוגמה מצוינת לחברה המקיימת עקרון זה.
בסיס לקהילה נמצא בכל מקום – סביב שכונה, יישוב, בית כנסת, וכן , גם בית ספר הוא קהילה. הדרך שלנו להיכנס ל"רוח הנתינה המגילתית" אינה קשה ותלויה בעיקר ברצון טוב.
הנה כמה רעיונות שניתן לאמץ:

א. עריכת "יריד" בבית הספר אליו מבשלים ההורים והתלמידים ובו ניתן למכור ולהחליף חפצים , אוכל וכל הבא ליד.
ב. ארגון התנדבות בקהילה של תלמידי הכיתה, כאשר כל אחד מתנדב בשכונתו הוא.
ג. הזמנת השכן מהדלת ממול לכוס קפה.




יג. איך הרעיונות הנ"ל קשורים לרוח המגילה?
יד. הוסף רעיון משלך ואנו נפרסם אותו כאן !

 


מי ייתן ונזכה לאמץ שוב גישה קהילתית- חברתית מקומית של ערבות הדדית ושהייה בצוותא , שתזכה ותוליד את אותם פירות שהולידה גישה זו במגילת רות ותוביל לימות משיח במדינת ישראל.
                                                                .

                                      בול מן הסדרה "מועדים לשמחה התשמ"ה", 1984 
 

 

לקריאה נוספת:
• מתנות עניים באנציקלופדיה של מקראגשר – מלווה בתמונות מימינו
• "בצדקה תיכונני´´ - האמירה החברתית של הציונות הדתית (הרב עזריאל אריאל )
• תאור "המבנה התלת מגזרי - שלטון, הון וחברה אזרחית" בה החברה ולא המדינה לוקחת אחריות על הרווחה, החינוך וכו'.