מתחברים לסביבה - שבט

 טביעת רגל אקולוגית

קבוצת יעד: חטיבות ביניים ותיכונים
רציונאל:  
בשנים האחרונות הפך ט"ו בשבט לחג הבלתי מוכרז של איכות הסביבה  - לצד נטיעת האילנות ברחבי ארצנו עוסקים בתי ספר רבים סביב חג זה בלימוד ערכים שונים מתחום שמירת הטבע, חיסכון במשאבים ומיחזור לסוגיו השונים.

לחג האילנות נוסף אם כך נדבך נוסף – החובה להגן על האילנות ועל כדור הארץ בכללו מפני הרס על ידי האדם.
נדבך זה מעביר מסר של  חשיבות השמירה על הסביבה  לחיינו ולחיי ילדינו כחלק מראייה רחבה המבינה כי בהרס הטבע אנו כורתים למעשה את הענף עליו אנו יושבים.
טביעת הרגל האקולוגית הינה מדד למידת המעמסה שאוכלוסייה נתונה מטילה על הסביבה והיא כלי חשוב למדידת מידת השפעתנו (השלילית) על העולם.
שיעור זה יעסוק בלימוד המושג "טביעת רגל אקולוגית" ובדרכים בהם נוכל לצמצם את טביעת הרגל שלנו ולהפחית את העומס על כדור הארץ.
ניתן לבצע גם רק חלקים מהשיעור כגון –
    סעיפים 1 +3 (בלי ללמוד את המושג טביעת רגל אקולוגית) או 2+3 (בלי דוגמה מהחיים).

 

טביעת רגל אקולוגית – על מה ולמה 
1
. על הצ'יפס ועל העוקץ
למי מאיתנו לא יוצא לאכול לפעמים צ'יפס ?
כן, זה שמוכרים בתוך גביעי נייר לצד המבורגר או בלעדיו ושופכים עליו טונה של קטשופ  .    

     בפעילות זו ננסה לעקוב אחרי השלבים השונים שעובר הצ'יפס עד שהוא מגיע לצמיגים
     במותניים. כמו כן ננסה להבין לעומק בהשלכות של השלבים הללו על הסביבה ועל
     אוצרות הטבע.

    
(פעילות בהשראת חוברת  "בין אדם לעולמו" של "המליץ")

   
 א. הצ'יפס שאנו אוכלים עשוי מתפוחי אדמה מטוגנים בשמן עמוק.  
       נשמע פשוט לא?
       הבה ונבחן את הפעולות השונות שנעשות כדי להביא את שני המרכיבים הללו למזללה הקרובה : 


       משימה: סדר/י את הפעולות השונות לפי הסדר :      







 
 

 
 ב.      וואו, כל כך הרבה פעולות בשביל צ'יפס?
      כן, ויש עוד הרבה יותר.
      לדוג' לשם טיגון הצ'יפס עושים את השלבים הבאים:

א.   הדלקת אש לטיגון הצ'יפס
ב.   פתיחת שקיות תפוחי האדמה החתוכים והשלכתן לפח
ג.    טיגון הצ'יפס בשמן עמוק
ד.   השלכת הבקבוקים הריקים לפח
ה.  שפיכת  שאריות השמן
לא פירטנו את הדרכים לייצר את בלוני הגז שבהם מדליקים את האש או את תהליך ייצור המחבת.
לא פירטנו גם את התהליך שבו הוּשג הכסף לקנות את הצ'יפס או את דרך ייצור ותחזוק סניף המזללה, מפעל השמנים או משאית ההובלה.
לא פירטנו גם את הפעולות של פינוי הזבל ושריפתו/הטמנתו במזבלות או את דרך הטיפול בפסולת הכימית של המפעלים השונים.
לא דיברנו גם על בני האדם השונים העוסקים בייצור הצ'יפס, החקלאים, הפועלים במפעלים השונים, נהגי המשאיות  והמוכרים במזללה- לכל אחד מהם יש חיים ולרבים מהם החיים לא פשוטים.

בקיצור, צ'יפס זה עסק מסובך...

בואו נבחן קצת מן המחיר הסביבתי של הכנת הצ'יפס .
לפניך רשימה של ארבע פעולות מרכזיות בתהליך הכנת הצ'יפס .
סמן לכל  פעולה את השפעותיה על הסביבה (יכולה להיות יותר מהשפעה אחת).  
 
ניצול יתר הפוגע בפוריות האדמה זיהום אויר הרס המערכת הטבעית זיהום מים הגדלת החור באוזון הצטברות פסולת דלדול במשאבי כדור הארץ
גידול צמחים   
(הכשרת קרקע, דישון וריסוס נגד מזיקים)
 
הובלה במשאיות
שימוש בכלים ובמכונות
אריזה              

                         

ג.       אה, אז אולי פשוט לא נאכל צ'יפס?
לצערנו הצ'יפס הינו רק דוגמה  לרוב  הדברים  שאנו אוכלים כיום.
ארוחה ממוצעת של אזרח ישראלי כיום כוללת בד"כ רכיבים שיוצרו ב-3 ארצות שונות,
על כל המשתמע מכך
(זיהום אויר של נסיעה באוניה או באווירון, אריזה אחרי אריזה , הרבה הובלות באמצעות משאיות ועוד).

 נשמע מדאיג?
 
נכון, אבל האור בקצה המנהרה הוא שהרבה מזה תלוי בנו .
  אם נקפיד לקנות צ'יפס בגביע נייר ולא בגביע פלסטיק,
       הרי שחסכנו מהעולם פריט  זבל לא מתכלה.
  אם לא נקנה את הצ'יפס במזללה אלא נכין אותו בעצמנו מתפו"א מתוצרת ישראלית
       חסכנו הרבה מתהליך הייצור (אריזות, דלק למשאיות ועוד).
  אם נגדל את תפוחי האדמה בחצר, חסכנו אף יותר.

            היכנס/י לקבוצת הדיון וספר/י לחברים שם על מאכל האהוב עליך במיוחד.
                   הסביר/י  :
                   מתי אוכלים את המאכל (שבת, חג, ארוחת בוקר)  וכיצד מכינים אותו.
                   התייעץ/י עם חבריך לקבוצה לגבי דרך להכין את המאכל בצורה ידידותית לסביבה.

 

2. טביעת רגל אקולוגית   

א. זוכרים את סיפור הצ'יפס הקודם ?
זה בדיוק הרעיון של מדידת טביעת הרגל האקולוגית
כל המוצרים להם אנו זקוקים מגיעים, בשורה התחתונה, מהטבע.
הטבע הוא גם זה שקולט, בצורה זו או אחרת, את השאריות של כל מה שאנו מייצרים.
ולכן השטח שכל אחד מאיתנו "תופס" גדול הרבה יותר מגודלנו הפיזי.
כל אחד זקוק לכך וכך דונם עליו מגדלים את הירקות "שלו", כך וכך שטח יער ממנו מגיע העץ לשולחן האוכל שלו, כך וכך דונם מהם חוצבים את החצץ שבקירות ביתו וכן הלאה. 

טביעת הרגל האקולוגית הינה דרך למדוד כמה אנחנו "מעמיסים על הסביבה" בעצם זה שאנחנו חיים כרגיל.
זאת אומרת , איזה שטח נדרש כדי לספק לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי לחיות וכדי "לקלוט" את כל הזבל שאנחנו משליכים.

  נכון או לא נכון לגבי טביעת רגל אקולוגית
1. טביעת רגל של אזרח אמריקאי ממוצע גדולה פי 10  משל אזרח הודי ממוצע
נכון לא נכון

.

2.לישראלי ממוצע יש טביעת רגל קרובה יותר לגודל של האמריקאים משל ההודים.
 נכון לא נכון

3.
אם נחשב את טביעת הרגל האקולוגית של כל תושבי כדור הארץ,
נגיע לשטח גדול יותר מגודלו של כדור הארץ.
  
נכון לא נכון
 

4. אם כל כדור הארץ יהפוך להיות "מערבי" החיים יהיו טובים יותר.
 
נכון לא נכון

5.
אין דרך לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו.     
 
נכון לא נכון

 

 ב. ומה טביעת הרגל שלי? 

חישוב טביעת הרגל האקולוגית הינו חישוב מורכב ומסובך.

מרכז השל למנהיגות סביבתית ניסח שאלון שיכול לעזור לנו לקבל רעיון לגבי טביעת הרגל האקולוגית שלנו:

 

הכנס/י לאתר של מרכז השל וענה/י על השאלון לגבי טביעת הרגל האקולוגית שלך

  

3. אז מה לעשות ? לשנות!
א.  בקהלת רבא מתואר "סיור " שערך הקב"ה לאדם הראשון בגן העדן –
"אותה שעה נטלו הקב"ה לאדם הראשון והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו :
ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי בשבילך בראתי
תן דעתך שלא תקלקל
ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך..."
קהלת רבה ז', כ"ח

מה המסר של האגדה ?

כיצד קשור מסר זה לחיינו כיום?

ב. כל אחד מאיתנו יכול לפעול לשינוי טביעת הרגל האקולוגית ברמה האישית
על ידי אימוץ אורח חיים בר קיימא –  אורח חיים שלא צורך משאבי טבע בקצב
מהיר יותר מן הקצב שהטבע יכול לייצר אותם מחדש. 
אורח חיים בר קיימא בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים
, מאיפה אנחנו גרים ועד מה אנחנו אוכלים.
  

היכנס/י לפרק "מה איתי" בגיליון הנוכחי של "מה בסביבה"
בחר/י שינוי אחד באורח החיים שאת/ה מוכן/ה לקבל על עצמך
בכדי להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלך.
 

מלא/י את הטופס הבא ושלח/י לחבר/ה :
   

"מי ייתן וטביעת הרגל האקולוגית שלנו תהייה קטנה יותר"
 

עדכון אחרון:10/12/2008