|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שנו במשנתנו (מסכת ראש השנה פרק א)
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
 חמישה עשר בשבט נקבע על ידי חכמינו להיות ראש השנה לאילנות. דהיינו, ביום
זה מתחילה שנה חדשה עבור העצים והפירות לענייני תרומות ומעשרות .
במהלך השנים צבר ט"ו בשבט נדבכים נוספים מעבר לתאריך ההלכתי גרידא- למן יום
הדין לפירות האילן, דרך יום קבלי – מיסטי הקשור לפרות ארץ ישראל ועד ליום
נטיעת אילנות חדשים בקרקע ארצנו או עריכת סדנאות בנושאים סביבתיים שונים.
המשותף לכל נדבכי החג השונים הינם הקשר ההדוק לטבע, לארץ ישראל ולקשר בין
אלו ובין עבודת ה'.
בגלגוליו השונים מהווה ט"ו בשבט סמל לקשר בין היהדות והסביבה – קשר שנע בין
כל המישורים – המישור הפרקטי (ענייני תרומות ומעשרות), המישור הרוחני
(העלאת ניצוצות והורדת שפע), המישור הלאומי (נטיעת עצים בקרקע ארצנו)
והמישור ההוליסטי (ראייה רחבה של האדם כנזר הבריאה המחוּייב לעובדה
ולשומרה).
למרות כל האמור לעיל נראה כי יש כיום נתק בין העולם הדתי ובין פעילי ארגוני
הסביבה השונים. במובנים רבים הנתק הינו כתוצאה מדיבור בשפה שונה ולאו דווקא בשל שונות בעולם הערכים. פעילות זו תעסוק בלימוד מושגים מעולם המושגים הסביבתי ב"שפת היהדות" ולהיפך כצעד לגישור והליכה משותפת לעולם טוב יותר (תיקון עולם) . קבוצת יעד: גילאי חטיבה עליונה חילונים ודתיים כאחד. בהצלחה! |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
 1. הקדמה : קשיי שפה –
התבונן/י במערכון של החמישיה הקאמרית "המתרגמת"
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
2.
מונחים סביבתיים מי שאינו מכיר נראים כל הארגונים הסביבתיים אותו דבר – "נו , אלו שלובשים ירוק, אוכלים חסה ומתנגדים לכביש חוצה ישראל". |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
למעשה ניתן לחלק את האירגונים לשלוש
(כמו בצבא...) לפי הרעיונות העומדים בבסיסם:
 שומרי האדם (מדעי הסביבה) – ארגונים הפועלים מתוך הבנה כי אין לנו עוד כדור-ארץ – כמוּת המשאבים והשטח בעולם מוגבלים ואם לא נתחשב בכך אנו עתידים לפגוע בעצמנו. (גישה אנתרופוצנטרית-הטבע חשוב כי הוא מספק את צרכי האדם) . ארגונים אלו יפעלו בין השאר למען נושאים של בריאות הציבור, מניעת זיהום אויר, מניעת זיהום מים והתרעה בפני דלדול משאבי כדור הארץ . הדגם הסביבתי-חברתי
[לחצו כאן]
הדגם הסביבתי-חברתי (אקולוגיה תרבותית) – אירגונים היוצאים מתוך הנחה שכל אדם יוצר מגוון מערכות של קשרי גומלין עם העולם (הסביבתי והאנושי) וכי בכולם הוא צריך לפעול מתוך תחושת שייכות, מחויבוּת ואחריות. חזון מסוג זה מקשר נושאים חברתיים עם נושאים סביבתיים ללא הפרדה בין האנושי והטבעי. ארגונים אלו יפעלו בעיקר בתוך העיר - בין השאר ליצירת וועדי שכונות העומדים על זכותם ל"איכות חיים" , לקידום שימור ריאות ירוקות בתוך הערים ולבניית הקשר בין האדם לטבע בחיי היום יום (ולא רק בביקור בפארקים הלאומיים).
טבלה המסכמת את ההבדלים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
3.
שפה יהודית
המונחים מקודם נשמעים מפוצצים? ההגדרות מפחידות? זה רק עניין של שפה. למעשה כל הרעיונות האלו מופיעים כבר ביהדות, ואפילו ממש בנושאים שקשורים אלינו לט"ו בשבט – בפירוש הרעיון של "כי האדם עץ השדה" – הביטוי הידוע "כי האדם עץ השדה" (ותודו שאתם מזמזמים עכשיו את השיר של נתן זך ) מופיע לראשונה בספר דברים בפרק העוסק בדיני מלחמה :
פסוק
זה עוסק ביחס הראוי לעצי מאכל בזמן מלחמה. הערה למורה: ניתן לחלק את הכיתה כך שכל קבוצת תלמידים לומדת את אחד מהפירושים ולאחר מכן משתפת את הכיתה כולה בתוצאות הלימוד. א. רש"י (ר' שלמה יצחקי , 1040-1105), מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות וגדול פרשני המקרא והתלמוד:
ב.
הרמב"ן, (ר' משה בן נחמן 1194-1270 ) מקובל ופרשן התנ"ך:
על פי התורה ישנו איסור כללי: "בל
תשחית" ועניינו -
שלא להשחית דברים שיש בהם תועלת, |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ביחידה זו היכרנו תפיסות שונות
של אירגוני איכות סביבה וראינו כי ניצנים לתפיסות הללו כבר קיימים ביהדות
מקדמת דנא (ממזמן).
לפיכך יש מקום להעמיק את הקשר
בין ארגוני הסביבה השונים לעולם היהודי – דתי ולפעול יחד לתיקון ושמירה על
העולם.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עדכון אחרון:10/02/2009 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שומרי הטבע
[לחצו כאן]
שומרי האדם
[לחצו כאן]
