חודש ניסן על פי המסורת היהודית הינו החודש בו יצא עם ישראל ממצרים, מעבדות לחירות, והתחיל את מסעו לארץ ישראל.  אירוע זה היה  לאירוע מכונן שהשפיע על העולם כולו. מעשה יציאת מצרים לימד את העולם כולו שעַם יכול לשחרר את עצמו מעול השעבוד וליצור חברה חופשית ומתוקנת. 

בליל הסדר אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות באכילה ובסיפור יציאת מצרים. על מנת להמחיש כי יצאנו לחירות  על מנת לקיים חברה בריאה וסולידרית אנו פותחים את הסעודה בהצהרה על כך שביתנו פתוח לכל - "הא לחמא עניא כל דיכפין ייתי וייכול".
גם בשאר השנה מהווה עבדות מצרים והיציאה ממנה תזכורת תמידית שמעודדת אותנו לשמור על זכויות סוציאליות, לקיים יום מנוחה שבועי  ולדאוג לחלשי החברה – לגר, ליתום, לעני ולאלמנה (לדוג' -  שמות כב 20-21 "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.   כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן.. ")

אך האם זו המציאות של מדינת ישראל כיום?  האם ניתן לומר כי אנו חיים בחברה סולידרית? האם כל תושבי ישראל נהנים מן החופש באותה מידה? האם אנו דואגים לעניי עמנו?

שיעור זה יעסוק בפערים החברתיים בישראל של היום , ובדרך ליצור סולידריות .
קבוצת יעד: תלמידי החטיבה העליונה
 

1. פערים חברתיים וכלכליים בישראל – נתונים כלליים :

ענה/י על השאלות הבאות לגבי הפערים החברתיים והכלכליים בישראל: 
1. בסוף שנות ה-60 נחשבה מדינת ישראל כאחת המדינות השוויוניות ביותר בין הארצות המפותחות והמתפתחות.

4. מצב הקשישים בישראל טוב יחסית בגלל שהמדינה מכירה להם טובה על זה שהם הקימו אותה.
 נכון לא נכון

5.    20%   מההון הישראלי נתון בידי כ- 15  משפחות.      
 נכון לא נכון

 6. מנהל בנק מרוויח כ-1667 ₪ לשעה בעוד עובדים בשכר הממוצע במשק מרוויחים כ-23 ₪ לשעה.
נכון לא נכון

 

	2. פערים חברתיים – מה זה בעצם אומר:
בסעיף הקודם התוודענו לביטויים שונים של הפערים הכלכליים בישראל למן הפערים בשכר במשק (כמה כל אדם מרוויח לשעת עבודה) ועד למצבם הכלכלי העגום של הקשישים. בסעיף זה נבחן היבטים שונים של הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל ואת השפעתם על חיינו.        א. פערים חברתיים – כשהכלכלה (הקלוקלת) נפגשת עם החברה : קרא/י את הסיפור על רוני הוני ושלי אינלי והשלם/השלימי את הפרטים החסרים.   הסיפור על רוֹני הוֹני ושלי אינלי – רוני הוני ושלי אינלי נולדו באותו היום ובאותה השעה באותו בית חולים. האמהות שלהם שכבו באותו החדר מיטה ליד מיטה ומייד התיידדו , ידידות שהפכה לאהבת נפש. כשהאמהות הטריות יצאו מבית החולים הן הבטיחו לשמור על קשר ואפילו רמזו זו לזו שאולי הקשר שלהן יתמסד דרך הילדים. העובדה שאבא של רוני הוני הקים חברת הייטק משגשגת ושאבא של שלי אינלי עבד כעובד קבלן בחברת אבטחה לא הפריעה לאמהות להישאר חברות מעולות. גם רוני ושלי הקטנטנים אהבו מאוד להפגש, לשחק ולשוחח שיחות נפש.בהמשך החיים הקשר בין האמהות הלך וניתק (אמא של שלי עבדה שעות ארוכות ולא היתה פנוייה למפגשים) אך שלי ורוני נשארו חברים טובים ונפגשו בכל הזדמנות. רוני לא כל כך אהב ללמוד ??? אז אבא שלח אותה לעבוד אחה"צ ולחסוך להם דמי כיס אז אבא שכר לו צי של מורים פרטיים שלי לא כל כך אהבה ללמוד ??? אז אבא שלח אותה לעבוד אחה"צ ולחסוך להם דמי כיס אז אבא שכר לו צי של מורים פרטיים בגלל הלחץ שלי ורוני לא יכלו להיפגש יותר בערבים והקשר ביניהם ניתק. בצבא רוני היה ג'ובניק ??? כי אבא הכיר מישהו במטכ"ל ולא רצה שהוא יסתכן כי אבא הגיש בקשה מיוחדת כדי שהיא תעזור בבית עם הילדים בצבא שלי שירתה קרוב לבית ??? כי אבא הכיר מישהו במטכ"ל ולא רצה שהוא יסתכן כי אבא הגיש בקשה מיוחדת כדי שהיא תעזור בבית עם הילדים אחרי הצבא רוני שכר דירה עם שותפים    ??? בכסף של אבא ואמא. בתמורה הוא למד מחשבים – מקצוע שאבא בחר לו. בכסף שהרוויחה מעבודה במלצרות. אחרי הצבא שלי שכרה דירה עם שותפים  ??? בכסף של אבא ואמא. בתמורה הוא למד מחשבים – מקצוע שאבא בחר לו. בכסף שהרוויחה מעבודה במלצרות. מיד אחרי האוניברסיטה התחיל רוני לעבוד בחברת המחשבים של חבר של אבא שלו , כדי להכין את שתי החברות למיזוג. מהר מאוד הוא קיבל אוטו מהעבודה ומשכורת בשמיים. כשהוא הרגיש לחוץ מדי הוא יצא לבלות באזור הבילויים היוקרתי שנפתח ליד מפעלי ההייטק. להורים שלו לא היה איכפת שהוא יוצא עד מאוחר כי ??? הם ידעו שהוא נפגש שם עם ה"אנשים הנכונים" – ו"מי יודע, אולי עוד תצא לו משם כלה? " הם ידעו כמה חשוב לה ללמוד ולהצליח לעשות משהו עם החיים שלה שלי נורא רצתה ללמוד גם באוניברסיטה, אבל היא לא הצליחה לחסוך את הסכום הנדרש. בסוף היא נרשמה לאוניברסיטה הפתוחה והתחילה ללמוד לאט לאט תוך כדי עבודה במלצרות. להורים שלה לא היה אכפת שהיא עובדת עד מאוחר, כי ??? הם ידעו כמה חשוב לה ללמוד ולהצליח לעשות משהו עם החיים שלה הם ידעו שהוא נפגש שם עם ה"אנשים הנכונים" – ו"מי יודע, אולי עוד תצא לו משם כלה? "   ערב אחד יצא רוני למסעדת יוקרה שטרם ביקר בה כדי לחגוג את יום הולדתו של אחד מידידיו – גם הוא אמיד ביותר ובן של אדם בעל השפעה . במסעדה הוא התחיל כמנהגו עם המלצרית (זה נחמד להתחיל עם המסכנות האלו, שחושבות שיצליחו לתפוס מישהו מוצלח כמוני).  להפתעתו היא לא התלהבה ממנו בכלל והתעלמה מחיזוריו. פתאום היא נראתה לו גם מוכרת....   · חבר/י סוף רומנטי לסיפור  · חבר/י סוף ריאלי (מציאותי לסיפור) ·האם שני הסיומות של הסיפור זהים? למה? ·מה הקשר בין הסיפור והפערים החברתיים בישראל? כאשר השיטה הכלכלית מעודדת צבירת הון אצל מעטים על חשבון הרוב , היא יוצרת למעשה קבוצה קטנה של אנשים שיכולים להרשות לעצמם את הכל בעוד רב האנשים יכולים להרשות לעצמם מעט מאוד. אותם אנשים שיש להם יותר יכולים לבחור בחינוך טוב יותר לילדיהם דבר שיוביל גם את הילדים להצליח יותר בעולם העסקי. אנשים אלו גם מכירים בדרך כלל את ה"אנשים הנכונים" כדי להתקבל לעבודה ולהצליח (כי הם באותה קליקה). בדרך זו ילדיהם של אותם אנשים מנציחים את הפער (או במילים שלנו – מקבלים "פור" על כל השאר)  ואף מרחיבים אותו . אם כך הפערים הכלכליים מובילים לפערים בחינוך שמובילים לפערים מעמדיים, שיוצרים למעשה חברה נפרדת לכל "מעמד" (מקומות דיור נפרדים, חינוך נפרד ומקומות בילוי נפרדים).      ב. פערים חברתיים – כאשר הערבות ההדדית של עם ישראל מתמוססת לכאורה ניתן לומר כי "אין חדש תחת השמש" -  תמיד היו בעולם אנשים עשירים ואנשים עניים, אנשים שהגורל מחייך אליהם ואנשים שהגורל מאתגר אותם. מה מיוחד במצב של היום?    עיינ/י ברפרוף בכתבה "עלייה של 45% בנזקקים ממעמד הביניים "  ובשלל התגובות אליה (בטוקבקים) עיינ/י בתגובה 35 – מה הטענה שמעלה דן (מגיב התגובה? ) מה הקשר לדעתך בין מדינה יהודית וסולידריות חברתית?   מדינת ישראל הוקמה בכדי להוות בית לאומי לעם ישראל ששב לארצו לאחר גלות של אלפיים שנה. אחד הדברים ששמרו על עם ישראל בגלות המרה הוא הערבות ההדדית והסולידריות המלאה בין חברי העם. לכל קהילה היתה קופת צדקה משלה והיא דאגה לכלכל את חלשי החברה ולסייע להם להתקיים. גם ברדיפות ובפרעות המשיכו בני עם ישראל להיות ערבים זה לזה. לצערנו, במציאות הישראלית של היום אנו חווים  לראשונה את אובדנה של  הסולידריות החברתית: אלו שיש להם יותר לא מרגישים אחראים על אלו שיש להם פחות בשום צורה , בעיקר כי אין להם שום קשר איתם (כבר אמרנו שהם עובדים במקומות שונים, לומדים במקומות שונים ומבלים במקומות שונים). במקביל  אלו שיש להם פחות (אבל מספיק בשביל לחיות) רואים כל יום בטלוויזיה איך חיים אלו שיש להם יותר. הדבר מעורר בהם קנאה, תיסכול ושנאה לאלו שיש להם יותר (שכאמור בכלל לא מודעים לקיומם). הניתוק מן היהדות של חלקים נרחבים מן העם הוריד את משמעות הערבות ההדדית בעם ישראל.
	3. אז מה עושים? עוסקים בצדק ובצדקה.
צדקה הינו טוב שאנו בוחרים להוסיף לעולם. הצדקה נותנת בדרך כלל  מענה נקודתי בלבד לבעייה בפניה אנו מתמודדים אך מוסיפה אור במקום בו היא מתרחשת. צדק  הינו טוב שמעוגן על פי חוק. הצדק הוא התשתית עליו עומדת החברה, והוא מעוגן בחוק ובמוסר האנושי. הנאמנות לצדק היא מוחלטת ואינה ניתנת לבחירה. צדקה וצדק הינם מאבני היסוד של היהדות וקיומם מפריד בין חברת עבדים לחברת בני חורין. הדרך הטובה ביותר לחולל שינוי בחברה הישראלית הינה להתחיל ולחולל שינוי בעצמנו, ולחזק את מקום ה"צדקה"  בחיינו באמצעות התנדבות קבועה, עזרה לזולת  והארת פנים לכל אדם.  במקביל, עלינו לפעול ככל יכולתנו להגברת מימד ה"צדק" במדינת ישראל, היות ורק צדק יפתור את שורש הבעיה ולא ייתן פתרונות נקודתיים בלבד. לשם כך ביכולתנו להצטרף לארגונים שונים הפועלים לחיזוק הערבות ההדדית והשוויון בעם ולפעול מתוכם, או ליזום פעילויות בית ספריות ובמסגרת תנועת הנוער. הכנס/י  לאתר "הזעקה - פורום חברתי א-פוליטי חובק ישראל" למאמר " 1665 שקלים לשעה" – קרא/י את המאמר והגב/הגיבי אליו באותו אתר (לחצ/י על "הוספת תגובה"). התייחס/י בתגובתך למושגים צדק וצדקה. התחלה טובה לעיסוק בצדקה ובצדק  יכול להיות בליל הסדר הזה, כאשר נזמין לשולחננו עולה חדש, חייל בודד או מישהו שאין לו איפה לחגוג את הסדר. בכך נקיים את דברי הרמב"ם (משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב , פרק ו)  "כשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל גם לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. שנאמר: "והלוי והגר והיתום" וגו'. אבל מי שנועל דלתי חצרו ואוכל ושותה הוא ואשתו ובניו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו". השנה כשנקרא "כל דכפין ייתי ויכל" נתכוון לזה באמת....                                            בהצלחה                                                          עינט

עדכון אחרון:30/03/2008