1.      פיתוח בר קיימא – מה זה ולמה זה טוב ?

     

  "פיתוח בר קיימא" מוגדר כ"פיתוח העונה על צרכי ההווה
בלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם".

הבה וננסה להבין מה זה אומר:

 מדוע?
 

כפי שניתן לראות, הצרכים הפיזיים והנפשיים של בני האדם אינם משתנים במהותם לאורך ההיסטוריה.
כולנו זקוקים לצרכים בסיסיים כגון מזון שינה  ומים כדי לחיות.  
כולנו רוצים לחוש בטחון פיסי ולדאוג למשפחתנו לחינוך, בריאות ופרנסה.
כולנו רוצים להרגיש שייכים, לאהוב ולהרגיש נאהבים על ידי משפחתנו והחברה אליה אנו שייכים.    

הרחבה: תיאוריית הצרכים של מאסלו

פיתוח בר קיימא לוקח עובדה זאת בחשבון ומנסה  לדאוג לכך שניסיון לשיפור החיים בהווה לא יפגע באופן בלתי הפיך בדורות הבאים.  
הדגש של פיתוח בר קיימא הינו על תחומים  של
סביבה (זיהום אויר ומים, הרס הטבע) ,
חברה (יצירת מצבים של אי שוויון חברתי )
וכלכלה (אפשרות עבודה לכולם, פערים במשכורות וכו').  

סלילת כבישים לדוג' מקילה בהווה על בעיית הפקקים אבל הרס הסביבה, זיהום האוויר המוגבר (כתוצאה מיותר מכוניות פרטיות) ושימוש יתר בנפט (שהוא משאב מתכלה) יפגעו בנו ובדורות הבאים.
סלילת רכבת לעומת זאת, תקטין לטווח הארוך את זיהום האוויר, השימוש בנפט וכמות  תאונות הדרכים  ולכן היא פתרון יותר "בר קיימא" לבעיית התחבורה.
(אם כי גם היא פחות "סביבתית" מהליכה ברגל או נסיעה באופניים).

2. אגדת חז"ל : חוני המעגל  והזקן נוטע החרובים

בסעיף הקודם ראינו כי הערך המרכזי של "פיתוח בר קיימא" הינה פעילות בהווה מתוך מחשבה על הדורות הבאים.
הבעיה האמיתית נוצרת  כאשר המחשבה על העולם והדורות הבאים דורשת הצטמצמות, אי נוחות או ויתורים מסוימים בהווה.

סיפור יפה הממחיש  נושא זה מופיע בתלמוד הבבלי במסכת תענית  כ"ג ע"א:

א. קרא/י את הסיפור הבא וענה/עני על השאלות שאחריו :
חוני והזקן

1. איך פירש חוני את הפסוק "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים"  ?

1. הגלות כולה היתה כחלום – שלב מעבר ארוך בין מציאות אחת לשניה.

2. הגאולה היתה כמו חלום – מפתיעה ומרגשת.  

2. מה הפריע לחוני במעשיו של הזקן הראשון ?
 חוני לא הצליח להבין למה להשקיע אנרגיה בדבר שלא מניב לך פירות בטווח המיידי
      ושמן הסתם לא אתה תזכה ליהנות ממנו

חוני  לא הבין למה להתאמץ ולטעת כשאפשר לשבת בצל ולאכול .

3.  מה קרה כשחוני שב למשפחתו ?

1. הוא נמלא סיפוק ושמחה מכך שראה שמשפחתו עדיין מתקיימת ונכדו חי

2. הוא נמלא תסכול מכך שמשפחתו לא הכירה בו כמנהיג וראש המשפחה.

4.  מדוע ביקש חוני למות ?
מתוך הבנה שמלאכתו הושלמה בעולם – יש לו נכד צדיק ובבית המדרש ההלכות מאירות כבימיו.  מתוך צער וכאב על שהוא לא זוכה לכבוד הראוי לו לפי דעתו.

ב. המסר של הסיפור:  

הסיפור עוסק במפגש בין שתי דמויות בעלות אופני התייחסות מנוגדים אל העולם והסובב אותם;
מחד - הזקן הנוטע עצים למען בני בניו ומאידך חוני שאיננו תופס את הטעם של פעולה שאיננה מניבה גמול ופרי לעושה אותה.
דמויות אלו מייצגות תפיסות עולם מנוגדות:
הזקן הנוטע המייצג תפיסה לפיה יש ערך ומשמעות מרכזיים לפעולותינו בהווה מתוך התחשבות וראיית העתיד.
לעומתו, חוני מייצג את ההשקפה לפיה ערך המעשים נמדד בתועלת המיידית שלהם.

5. בתפיסת עולמו של מי תומכת האגדה ?

6. האם חוני מבין את המסר?

3. "פיתוח בר קיימא" אישי וציבורי:  

האגדה  על חוני והאיש הזקן מעבירה לנו מסר של חשיבות העשייה למען הדורות הבאים.

מסר זה חוזר גם בויקרא רבא כ"ה, שם מפרשים החכמים את הפסוק:
"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא י'ט כ"ג)
כציווי ולא כתיאור מצב:  

"וכי-תבואו אל-הארץ ונטעתם כל-עץ מאכל" (ויקרא י"ט כ"ג)

אמר רבי יהודה: אמר להם הקדוש-ברוך-הוא לישראל:

אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב,

לא תאמרו: נשב ולא נטע,

אלא הוו זהירים בנטיעות,

כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם"

כיום, ה"נטיעות" שיעניקו לילדינו ונכדינו מקום טוב לגור בו הינם במקרים רבים "המנעות מלטעת" – המנעות מלבנות כפר נופש על עוד חוף, המנעות מצריכה מוגזמת והמנעות מנסיעה ברכב פרטי.
 

 

בתקווה שנחגוג יחד את יום הולדת 100 למדינה בחברה סביבתית, שוויונית וצודקת