בראש יהודי
 "חודש אב – הטבע מזמין תיקון מתוך השבר"


 

רציונאל:
חז"ל הורו לנו כי "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית ד' ו') , זאת בשל צערנו על חורבן בית המקדש שאירע בחודש אב לפני כ-2000 שנה וממנו החלה הגלות המרה. אך,  לאדם מישראל העומד בחודש אב בארצו ונהנה מתאנים ומענבים שזה עתה הבשילו, קשה "להתחבר" לתחושת הגלות והחורבן. החופש הגדול, החל מדי שנה בחודש אב, הקיץ הפורץ במלוא עוזו , המוני המטיילים והנופשים הצובאים על מקורות המים והגנים הלאומיים, כל אלו יוצרים תחושה חגיגית כמעט.
פעילות זו תעסוק ביחס בין הטבע של ארץ ישראל בימי אב ובין בחירת חודש זה להיות חודש החורבן. במהלך הפעילות יבינו התלמידים את  הגורמים לשמחה ולצער בחודש זה מבחינה טבעית והיסטורית ויוזמנו לקחת חלק ב"תיקון עולם" המתבקש בחודש זה.  

קבוצת יעד: חטיבה בינונית ועליונה.

1. פתיחה
 חודש אב הוא חודש מורכב. לכם - כנערים ונערות הנמצאים בעיצומם של ימי החופש הגדול, אולי מורכב החודש הזה עוד יותר.
יש בו טעם של שמחה על החופש הגדול, וטעם של עצבות הנובע מ"תשעת הימים" ומתשעה באב, עצבות המכה אדוות  במהלך החודש כולו.
לפניכם מזוודה עם מילים. המילים הועלו ע"י תלמידים בגילכם, כאסוציאציות חופשיות למילה "חודש אב".
מיינו את המילים למילים המציינות את השמחה של אב, ולמילים המציינות את העצבות של אב.

 

 








































 2. שמחת הבוצרים והחקלאים
בחודש אב מבשילים הרימונים, התאנים והענבים בהרים.  
בזמן שבית המקדש היה קיים, עמד חודש אב במרכזה של עונת הביכורים שנמשכה משבועות ועד סוכות-  ובמהלכה הביאו בני ישראל לבית המקדש ביכורים בשמחה עצומה.
אחד מן השיאים של השמחה היה "חג הבציר" - ט"ו באב שנחגג על ידי בני ישראל במחולות בכרמים ובמציאת בני זוג לצורך ייסוד בתים חדשים בישראל:
" לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו ...יוצאות במחולות בכרמים..."
(מסכת תענית פרק ד משנה ח)
קשה להבין את השמחה הגדולה של בעל כרם בעת הבשלת הענבים -  ניתן רק "לדמיין" זאת מתוך שיחה עם בעל כרם בן ימינו:  

 א.
צפו בכתבה על כרם תשבי שבאיזור זכרון יעקב
כיצד מרגיש גולן כשהוא בוצר את ענביו?

ב. לפניכם כתבה שערך עיתון "מקור ראשון" על מיזם ייחודי של עיריית ראשל"צ:
העירייה השכירה לתושבים חלקות אדמה המיועדות לגידולים חקלאיים.


בואו נדמיין שאת גן החלקות של ראשון לציון מקיף קיר אדמה המוקדש כולו לגרפיטי של בעלי החלקות.
כתבו סיסמאות הקשורות בתחושותיכם כלפי הגינה שלכם.
כתבו בשם אברהם ריזי, ומאי ליאור שפגשתם בכתבה, או בשמות אחרים...

סיימתם? שלחו את הסיסמאות שלכם לקבוצת הדיון, וצפו בגרפיטי של אחרים...
 

לאור המפגש עם רגשותיהם של העוסקים בחקלאות, ניתן לדמיין כיצד הרגישו העולים לרגל שהביאו לבית המקדש מביכורי אדמתם.


ג.
 
הביטו בתמונות הלקוחות מתוך מחזור המקדש ומתארת אנשים המביאים ביכורים. קראו גם את ההסבר.
                                                                   

התבוננו גם בתמונה הלקוחה מארכיון קיבוץ חצור,  הממחישה טקס הבאת ביכורים בקיבוץ בשנות החמישים
                                                                   

 מה הם ההבדלים בין הבאת ביכורים בבית המקדש לבין תהלוכת הביכורים של הקיבוץ?

זמן חודש אב היה הזמן היפה ביותר של החקלאי הישראלי היושב על אדמתו.
בזמן זה נהנה החקלאי מהבשלת פירותיו, וכאות תודה לה' היה מביא את ביכוריו לבית המקדש.
תחושת הסיפוק וההודאה לוותה את החקלאי משך כל ימי אב. שיאה היה בטו' באב בו נערכו מחולות בכרמים.
בחודש אב, החל הסתיו לתת אותותיו בדמות ערפילי בוקר, ותחושה של לחות באויר.
החקלאי התפלל לעוד שנה גשומה שתניב פירות טובים. 

והנה, דווקא באב נחרב בית המקדש. ולאחר החורבן הפך חודש אב לסמל העצב.                               
 

3. חורבן בית המקדש
במסכת תענית מפורטים חמישה אסונות שארעו לעם ישראל בתשעה באב, כאשר החמור מביניהם הינו חורבן בית המקדש הראשון והשני :  

"
חמשה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב:
נגזר על אבותינו שלא יכנסו
לארץ,

וחרב הבית בראשונה ובשניה,
ונלכדה ביתר,
ונחרשה העיר
".

(תענית כה, ב)

משמעות חורבן הבית היא בין השאר- גלות.
כאשר גלו ישראל מארצם לא הייתה עוד משמעות לשמחה החקלאית העצומה השרויה בחודש אב והוא הפך לחודש עצוב- "
משנכנס אב ממעטין  בשמחה" (תענית ד' ו')

א. לאור מה שלמדנו- אם חודש אב היה חודש של שמחה ונחת, מדוע בחר הקב"ה להחריב את בית המקדש ולהגלות את עם ישראל מארצו דווקא בחודש אב?
זוהי שאלת מפתח, שהבנת מהותו של החודש תלויה בה .
נסו ראשית לחשוב על תשובה משלכם ודונו בכך בפורום.



ב. עיינו במדרש הבא, בלשון המדרש ובהסבר המובא בעמודת הטבלה השמאלית
שימו לב- תקופת תמוז הוא מונח שהמדרש משתמש בו פעמים רבות ע"מ לציין את חודשים תמוז-אב, חודשי הקיץ.

                                              איכה רבה א (מב)

מדרש 
 
הסבר 
ד"א נשקד שי"ן כתיב שקד הקב"ה איך להביא עלי את הרעה הסבר למילה "נשקד" ממגילת איכה הוא- ה' שקד וחשב מהי הדרך הטובה ביותר להביא את רעת הגלות על בנ"י
אמר אם אני מגלה אותן בתקופות טבת   אמר ה'- אם יגלו בתקופת טבת, בחורף
הרי הן לוקין בצנה ומתין    הם ימותו מקור בדרך
אלא הריני מגלה אותן בתקופת תמוז לכן אגלה אותן באיזור תמוז-אב, בקיץ
שאפילו הן ישינין בדרכים וברחובות אין אחד מהם ניזוק   ואז יוכלו לישון בדרך, לא יקרה להם כלום...
ד"א נשקד שקד איך להביא עלי את הרעה אמר דבר אחר- חשב ה':
אם אני מגלה אותם בתקופת טבת אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה   אם אני אגלה את בנ"י בזמן טבת, בחורף, לא יהיו ענבים ותאנים בשלים
אלא הריני מגלה אותם בתקופת תמוז   לכן אגלה אותם בתקופת תמוז-אב, בקיץ
שיש ענבים בגפן ויש תאנים בתאנה   כשיש ענבים ותאנים בשלים
ואפי' אין העלה נבל   ואפילו יש עלים בעצים.
 מה הם שני ההסברים שמציע המדרש לקשר בין תקופת תמוז-אב לבין הגליית בנ"י?

1.
2.
חשבו על ההסבר השני של המדרש.
דמיינו את בני ישראל יוצאים מבתיהם, מחצרותיהם עטורים העצים עמוסי הפרי
נראה שמצבם הדשן של העצים מקשה על הפרידה-
העם הגולה יודע כי לא יזכה להביא את ביכורי פירותיו למקדש, לעולם!
ומצד שני- העצים מלווים את הגולים בלכתם, ו"מכבדים" אותם בפירותיהם למען לא ירעבו בדרך וכמו מבטיחים להם הבטחה סמויה- אנו נהיה כאן לכשתחזרו...
   
         




 

 

 








4. חודש אב – מגלות לגאולה   
בסעיפים הקודמים ראינו כי מיעוטו השמחה של חודש אב הינו משימה מורכבת : כל עוד היינו בגלות,  האבלות על החורבן מלאה. בכינו על חורבן הבית, על הכאב הקיומי של החיים בגלות  ועל אי יכולתנו ליהנות מטוּבה של ארצנו.
בימינו, כאשר אנחנו שוב חיים בארץ ישראל ונהנים מטוּבה, האבלות נעשית מורכבת. מחד, הגאולה חסרה מאוד, אין לנו בית מקדש להביא אליו את הביכורים , ומציאות החיים שלנו רחוקה מלהיות מושלמת. מאידך, אנחנו קרובים יותר לגאולה מאבותינו, אנחנו מעבדים את אדמתנו  וחוגגים את חירותנו.
קרא/ו את הסיפור הבא הלקוח ממדרש זוטא למגילת איכה.
          איזה מסר הוא מעביר ?


 "אין לה מנחם מכל אוהביה" (איכה א' ב'). אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש, אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי שתחרוש, ולא היתה רוצה, אלא תמיד היתה מפלת עצמה לארץ, והוא מכה אותה תמיד, עד ששמע קול אומר מה לך לפרה הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ואמר אוי נא לי, אוי נא לי. לאחר ב' או ג' שעות עמדה הפרה על רגליה ורקדה ושמחה, תמה האיש מאד, שמע קול אומר טעון וחרוש כי בשעה זאת נולד משיח, ...
(מדרש זוטא - איכה פרשה א )
המדרש מעביר לנו את המסר שבתוך השבר טמון התיקון, מתוך הקושי צומח פתרון, וכי עלינו רק למצוא את הדרך להגיע אל הגאולה מתוך הצער. בחודש אב חרב בית המקדש אך חודש זה הינו גם החודש בו עתיד להיוולד המשיח שיושיע את עמנו מאותה גלות (ומכאן שמו  "מנחם אב").

עלינו, ששבנו לארצנו, אל אדמתה ואל פירותיה, שהתחלנו כבר לחוש את המשיח שנולד מתוך הכאב, עלינו מוטל לפעול לקדם את הגאולה בשלב נוסף.
חודש אב, שכולו "חופש גדול" הינו זמן מצוין לפעול לקירוב הגאולה על ידי תיקון מה שהוביל לחורבן ...


לפניכם כמה רעיונות לעשייה חיובית בחודש אב - נסו להוסיף רעיון משלכם!

לבקר ניצולי שואה 
או קשישים אחרים שגלו מארצם, ולשמוע מהם את סיפורם.      
לטייל בירושלים ולשמוח בכך שהגלות הסתיימה.   ללמוד על משמעות טו באב ולערוך ערב משמעותי בתאריך זה.
לטעת עץ פרי.      לסייע בבציר במקום שצריך עזרה .       

  

בהצלחה!!!