כתוב/כתבי  את הפסוק במילים שלך

בתיאור המגילה אנו רואים כי אחשורוש התייחס אל אשתו כאל חפץ יקר אותו הוא מציג לראווה, כחלק מהתהדרותו בכל עושרו. משהיא מנסה לעמוד על דעותיה, היא מיד מגורשת ומוחלפת באשה אחרת , שעצם דרך בחירתה (שנה שלמה של "מכון יופי") מעיד על תפקידיה העתידיים בארמון. היחס לנשים בארמון מעיד ככלל על יחס החברה לחלשים, שכן בפרס הקדומה נשים היו נטולות זכויות ונמצאו בתחתית הפירמידה החברתית .
 
  איזו אסוציאציה מתרבות ימינו עולה בפניך מקריאת סיפורה של ושתי?
כל נושא הסחר בנשים וההתייחסות אליהן כמו אל סחורה.
תרבות הגוף המעודדת אנשים להרגיש כי שווים נמדד בנתונים הפיזיים שלהם.
היחס לחלשי החברה והעובדה שלא נותנים להם שום הזדמנות "להרים ראש".
אחר
 
ג. יחסי הון - שלטון

קרא/י את סיפור עלייתו לגדולה של המן והחלטתו להשמיד את היהודים:

(אסתר ג' א'-ה')

(אסתר ג' ח'-ט')

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.

 אנושיות,  אחריות, הצלחה, כוחניות, קטנוניות, אמון, נדיבות,
 כבוד, איכות, צדק, רוחניות, סגידה לכח, חמדנות, נאמנות,
 שאפתנות, אמונה בגורל, ספקנות.

סיפור עלייתו לגדולה של המן במערכת שלטונית חומרנית וסובאת, מציג לנו את התייחסות בני אותה תקופה לכוח. מרגע שהמן צובר כח, כל עבדי המלך משתחווים לו ומתרפסים לפניו.כשמרדכי מסרב להתרשם מסממנים חיצוניים כמו כח וכסף( ישנה יותר מדעה אחת לפיה המן היה עשיר גדול ובשל כך קירבו המלך אליו) ההמונים מלשינים עליו, מחוסר יכולתם להתמודד עם מישהו שמתנהג אחרת. תיאור פנייתו של המן לאחשורוש בבקשה להשמיד את עם ישראל, תוך שהוא מבטיח "לתרום" 10,000 כיכרות כסף אל גנזך המלך, מעידה כי השלטון במדינה הקדומה היה נתון למעשה לבעלי הממון, ששלטו על החלטותיו של אחשורוש.  
 
  איזו אסוציאציה מתרבות ימינו עולה בפניך מקריאת סיפור גדולתו של המן?
חקיקת חוקים בישראל המשרתים אינטרסים אישיים של בעלי הון
ההתרפסות של ההמונים בפני  סלבריטאים ואנשים חזקים .
הדחת החבר'ה  החזקים ביותר ב"הישרדות"
אחר

ד. סיכום
מתוך בחינת הסעיפים השונים ניתן לראות כי תרבות פרס העתיקה היתה תרבות שסגדה לתענוגות, שפע, כח וכסף, גם על חשבון חלשי החברה. בכך תרבות זו מזכירה רבות חלקים מתרבות ימינו.

שתפו את חבריכם בקבוצת הדיון לגבי הנושא במגילה בו התמקדתם
 (יחס לשפע, יחס לחלשים או יחסי הון- שלטון)
 והמחשבות שעלו בכם לגבי הקשר שלו לחיים היום.

2. 2. "התשובה היהודית" – מערכת ערכים חלופית.

אחת מן הדרכים לקרוא את סיפור המגילה הינו כמאבק בין שני עולמות ערכים המתנגשים זה עם זה.
ואכן, מקריאה מדוקדקת במגילה ניתן לראות כי מרדכי, אסתר ושאר היהודים הציבו בהתנהגותם מערכת ערכים יהודית אלטרנטיבית, המבטלת את הסגידה לכח ולכסף ומציבה מולה תחושת שליחות, ייעוד, אמונה, נאמנות וסולידאריות חברתית.
א. בחר/י ערכים הנלמדים מהתנהגות היהודים במגילה.
התאם/התאימי  בין הפסוקים ובין הערכים הנלמדים מהם (אפשר יותר מערך אחד לפסוק):
ערכים לשיבוץ  :
אחריות, שליחות,  הצלחה, גמישות, שלום, אתגר, שיתוף פעולה, אחדות, מחויבות, יעילות, שוויוניות, אסתטיות, סובלנות, הנאה, פשטות, צניעות, דבקות במטרה, צמיחה, שמחה, מצוינות, אמונה, רציונליות, תחרותיות, יצירתיות, ביטחון עצמי, דייקנות, אופטימיות, חופש, כייף, כח, קטנוניות, סגפנות, יושר, נדיבות, כבוד עצמי, אהבה, איכות, צדק, תחושת ייעוד, מקצוענות, אמת, רוחניות, עצמאות, אותנטיות, הומור, עבודת צוות, חדשנות, יושרה, נאמנות, מצוינות, יציבות, בריאות,שאפתנות, רגישות, חמדנות,  אי חמדנות, התנדבות, סיכון , אלטרואיזם, אמפטיות.
  אסתר ט' ט"ו-ט"ז

 וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים (הַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת-יָדָם. 

 

	אסתר ב' כ"א-כ"ג בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי. וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל-עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
	אסתר ג' ב' וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי-כֵן צִוָּה-לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה
	אסתר ד' י"ג-י"ד וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם-לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
	אסתר ד' ט"ו-י"ז וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.  וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר

ב. מדוע לדעתך העולם הערכי שמייצגים היהודים מתנגש עם העולם הערכי אותו מייצגת מלכות פרס?

3. 3. "בימים ההם בזמן הזה" – משמעות המגילה לימינו